תקופת השבתה מחייבת אחסנה של הרכב במחסנים שמאושרים לכך על ידי משטרת ישראל. יש שורה ארוכה של עבירות תעבורה בגינן רשאי בית המשפט להטיל תקופת השבתה:
- נהיגה בשכרות
- נהיגה בזמן פסילה
- הפקרת פצוע לאחר תאונת דרכים
- הסעת נוסעים מעל המותר או הסעת נוסעים בשכר ללא היתר
- נהיגה תחת השפעת סמים
השבתת הרכב היא בדרך כלל לתקופה של 30-120 יום. המגרשים נבחרים באמצעות מכרז ונבחרים על ידי ראש מחלקת התנועה. מבחינת הנהג, החוק מחייב לספק לו מידע מלא על מיקום המגרשים ועלויות האחסון בהם.
שלבים בתהליך העברת הרכב לאחסנה
אלו השלבים עליהם מקפידים במשטרה ובבתי המשפט טרם העברת הרכב לאחסנה:
א. הודעת איסור שימוש – בשלב הראשון יוצאת הודעה על איסור שימוש ברכב. ההודעה ניתנת על ידי השוטר או בית המשפט. במסגרת ההודעה רשאי השוטר להורות לבעל הרכב להעביר אותו למגרש מאושר תוך פרק זמן נקוב. במידה והנהג לא עושה את זה, רשאית המשטרה לגרור את הרכב על חשבון הנהג.
ב. הודעה לבעל הרכב – בשלב השני יוצאת הודעה לבעל הרכב. בגלל שלא תמיד ההשבתה מוטלת על בעל הרכב אלא לפעמים על הנהג, יש צורך בעדכון הבעלים הרשומים ברישיון באמצעות הדואר או באופן ידני. סירוב לקבלת ההודעה או הימנעות מחתימה על אישור מסירה לא מונעים את ההשבתה.
ג. העברה למגרש – בשלב השלישי מעבירים את הרכב למגרש אחסנה שאושר לכך. המגרשים נמצאים בפריסה ארצית ותחת פיקוח של משטרת ישראל והגורמים הרלוונטיים.
ד. עלויות – עלות האחסון לרכב שמשקלו עד 4 טון היא 47 ש"ח ליום, לעומת רכב שמשקלו מעל 4 טון ואחסונו יעלה 81 ש"ח ליום. גרירת רכב עד 4 טון תעלה 257 ש"ח למרחק של עד 30 ק"מ ועוד 5 ש"ח לכל קילומטר נוסף.
המשטרה רשאית להשבית את הרכב עוד לפני המשפט וגם במצבים בהם הנהג הוא לא הבעלים. בגלל זה חשוב להכיר את נהלי האחסנה בתקופת ההשבתה ולהיערך אליהם מראש.
